רובינו שואפים להגיע לגיל הפרישה שבו הוא או המדינה מחליטים שעלינו לפרוש ולצאת לפנסיה. אך לעיתים, תאונה או מחלה עלולות לעצור את מרוץ החיים ולגרום בנוסף לכאב הפיזי והנפשי, להוצאות כספיות גבוהות ולמגבלה גופנית שפוגעת ביכולת לעבוד ולהתפרנס עוד בטרם ההגעה לגיל הפרישה. ביטוח אובדן כושר עבודה מיועד להבטיח הכנסה חודשית עד הגיענו לגיל פרישה במצבים שבהם נמנע מאיתנו הכושר לעבוד, בין אם לתקופה קצרה ובין אם לכל חיינו הבוגרים. כך ניתן להבטיח שקט כלכלי ולמנוע ירידה ברמת החיים.
ביטוח אובדן כושר עבודה כשמו כן הוא, מבטח את היכולת לצאת לעבוד, להשתכר ולהתפרנס, בין אם יכולת זו נפגעה לצמיתות או באופן זמני. פגיעה חלקית ביכולת העבודה, כלומר היכולת לחזור לעבוד בחצי משרה לדוגמה, תהיה גם כן קבילה בעת תביעה והפיצוי אשר ינתן יהיה חלקי בהתאם לכך. ביטוח אובדן כושר נרכש כדי להבטיח פיצוי חודשי אם יאבד אדם את כושרו לעבוד מסיבה בריאותית או עקב אירוע תאונתי.
בעת רכישת ביטוח זה נבדקים כמה פרמטרים לפיהם נקבעת הפרמיה וסוג הכיסוי: סוג העיסוק, ימי ההמתנה המבוקשים, שכר המבוטח וביטוחים נוספים.
ישנם מסלולי ביטוח אובדן כושר שונים בחברות הביטוח כיום, כאשר המסלול האופטימלי מביניהם מתייחס לתחום העיסוק הספציפי של המבוטח. לדוגמה אדם אשר היה מתכנת ואיבד את יכולתו להמשיך לעסוק בכך, בעת התביעה עליו יהיה להוכיח כי אינו יכול להמשיך לעבוד במקצוע זה, אף על פי שייתכן כי יוכל לעבוד בתור מוקדן מכירות או בשירות לקוחות. מסלול אחר אינו מתייחס לתחום העיסוק של המבוטח אלא ליכולתו של אדם לצאת לעבודה כלשהי והוא כמובן זול יותר.
ביטוח בכלל וביטוח אובדן כושר בפרט אמור לתת מענה לקטסטרופות, ולאירועים שיכולים להוות מכשול כלכלי רציני ומשמעותי לאדם המבוטח. לפיכך, בכל ביטוח אובדן כושר עבודה נקבעת מעין "השתתפות עצמית" – שפה מתבטאת בימי המתנה ולא בכסף, שרק אם האדם המבוטח לא עובד מעל תקופת הימים הללו, הוא יהיה זכאי לפיצוי החודשי הנרכש (קביעת ימי המתנה זו נועדה להבטיח כי התביעות שיוגשו לחברת הביטוח יהיו תביעות מהותיות ולא תביעות על ימי מחלה ספורים משפעת לדוגמה).
בין מגוון הפוליסות השונות יש הבדל בין מספר ימי ההמתנה, וחשוב לבדוק לפני הרכישה איזה מספר ימים הוא המתאים והמקובל ביותר. חשוב לזכור כי ככל שימי ההמתנה מעטים יותר, כך הביטוח יעלה יותר.
ביטוח אובדן כושר עבודה מפצה את המבוטח בשכר חודשי למשך התקופה שבה אינו יכול לעבוד או עד גיל 65, המוקדם מבין שניהם. הפיצוי החודשי מחושב לפי השכר החודשי המדווח של המבוטח ואינו יכול לעלות על 75% משכר זה. בעת הגשת תביעה, המבוטח מתבקש להציג תלושי שכר לתקופה שבין 3 חודשים ועד שנה לפני קרות המקרה.
תלושי השכר מוצגים כדי להוכיח כי המבוטח עבד ברציפות עד למועד האירוע כמו גם הוכחה לשכר המדווח. אם התגלה במהלך התביעה כי המבוטח דיווח כעצמאי על שכר או השתכר בסכום שנמוך מהשכר שאותו בקש לבטח בעת רכישת הביטוח, לא יפוצה המבוטח עבור מלוא סכום הביטוח שרכש בפועל, אלא בסכום שאינו עולה על 75% מהשכר בפועל.
בזמן עריכת הביטוח, כמו גם בזמן תביעה, על המבוטח להצהיר האם יש ברשותו ביטוחי אובדן כושר עבודה נוספים. מכיוון שקביעת הפיצוי לפי החוק היא סכום שאינו עולה על 75% משכר, על חברת הביטוח לוודא כי אכן הפיצוי הניתן למבוטח אינו עולה על תקרה זו. מכיוון שכך, גם אם נרכשו מספר ביטוחים של אובדן כושר, המבוטח לא יהיה זכאי לפיצוי מכל הפוליסות שאותן רכש, אלא בסכום כולל שאינו עולה על התקרה הקבועה בחוק.
חשוב לזכור כי ביטוח אובדן כושר עבודה הוא הביטוח היחידי הנותן מענה בעת פציעה או מחלה, ויזכה את המבוטח במשכורת חודשית שתחליף את ההכנסה החודשית שאותה קיבל ממקום עבודתו (גם אם הסכום נמוך יותר מהשכר המבוטח).
כעצמאים, חשוב לדאוג לביטוח אובדן כושר ולוודא שהוא אכן מכסה את כל התחומים המפורטים. כשכירים חשוב לדעת כי יש למעסיק יש מחויבות לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת ביטוח המנהלים ואפילו להפריש לצורך כך סכום נוסף. לבעלי קרנות הפנסיה חשוב לדעת כי ישנו סעיף קצבת נכות שעונה גם הוא על הצורך לפיצוי בעת אובדן כושר עבודה.